ואז מה ? 320 של הבעלים והודיע שהוא שוקל לשכור שני חדרים במלון, לו ולנהג שלו . הוא הפקיד בידי הבן שטרות בסך 1,000 דולר וביקש לראות את חדרי המלון בטרם יסגור עסקה . הנער שלא ראה סכום כזה מימיו הזעיק מיד את אביו להציג לגביר את המלון . בעל המלון — שנזכר כי זה בדיוק הסכום שהוא חייב לאופה של העיירה בגין כל התוצרת שסיפק לו, בכפוף להבטחה ששכרו ישולם ממש כשהמצב יאפשר זאת — הורה לילד לרוץ מיד למאפייה הסמוכה ולפרוע את החוב . משהגיע הנער לאופה ונתן בידו את הכסף, נזכר האופה שזה הסכום שהוא חייב לבעל המכולת, שממנו רכש מצרכים בהקפה על מנת להמשיך לאפות ולמלא את דרישת הלקוחות . שמח על מזלו הטוב, הוא חצה את הכביש למכולת ומיד סגר שם את חובו . בעל המכולת המאושר נזכר שהוא חייב סכום זהה לזונה של העיירה, שהנעימה את לילותיו מעת לעת, תחת ההבטחה שישיב לה כשירווח לו . הוא התקשר מיד לזונה שהיתה בקרבת מקום על מנת שתעבור ותגבה את שכרה . הזונה ששמחה לקבל את שכרה, נזכרה מיד שלא שילמה לבעל המלון זה זמן על שכירת החדרים עבור הטיפול בלקוחות שלה . היא חצתה את הכביש, פגשה את בנו של בעל המלון והפקידה בידיו את כל השטרות . באות...
אל הספר