ואז מה ? 116 לא אקראי של שלל אויבים חורשי רעה . בפוליטיקה למשל, כשאתה משתייך למפלגה מסוימת, כל חברי המפלגות האחרות הם יריבים שלך . בתוך המפלגה אתה נמנה עם קבוצה מסוימת, כך שכל חברי המפלגה שלך שבקבוצות האחרות הם יריבים שלך . בתוך הקבוצה שלך במפלגה אתה שואף להתקדם, אבל כך רוצים גם האחרים, ולכן כל החברים שלך בקבוצה שלך, במפלגה שלך, הם יריבים שלך . איזו בדידות ! כמה קשה ! הדרך היחידה להיחלץ מזה היא רק לסגל סטייט-אוף-מיינד אחר, אולי אפילו הפוך . באותו אופן, מרבית בעלי המקצוע בשוק החופשי רואים בבעלי אותו מקצוע יריבים שמתחרים בהם על פלח השוק הקיים . גם בבעלי מקצועות אחרים שחופפים מעט למקצוע שלהם — הם רואים יריבים שנוגסים בתחום מקצועם ומצמצמים את שטח המִחיה והמרעה שלהם, וכך הלאה . אני החלטתי לראות בכל המתחרים הפוטנציאליים הללו ממש לא מתחרים, אלא דווקא קרש קפיצה לעתיד ורוד יותר . זאת תחת הכותרת הנפלאה : "מי שלא מתחרה באף אחד — אין לו מתחרים . " אדגים את זה דווקא דרך הענף שלי כעורך דין, הענף היחיד שבו כשאתה אומר על מישהו "חברי המלומד", אתה מתכוון לכך שהוא לא חבר וגם לא מי יודע מה מלומד . אם אפיל...
אל הספר