אלכסנדר גאליץ' ( 1918 - 1977 ) , משורר, מחזאי, שחקן, תסריטאי וזמר יהודי - רוסי, היה מגדולי יוצרי המחאה בברית המועצות . בשנותיו הראשונות פעל כחלק מהממסד : כתב תסריטים לסרטים אהודים, שירים פופולריים, שיחק על במות גדולות ונהנה מהכרה, תמיכה רשמית וחיי נוחות יוצאי דופן . אולם בשנות הארבעים לחייו הבין גאליץ' שאינו יכול עוד לשתף פעולה עם תכתיבי השלטון . הוא פנה לכתיבת שירים אישיים, חתרניים, כואבים . בליווי גיטרה פשוטה ובקול של שחקן רב כישרון, יצר גאליץ' שירים שהם מופע שלם . שיריו הם תיאטרון עם עלילה, דמויות, הומור ומתח – והכול בכמה שורות של שיר . הוא כתב שירים היסטוריים ופילוסופים, שירים על תפקיד ההמון בחברה שדוגלת בדיכוי הפרט ועל דברים שבין אדם למצפונו . שיריו המדברים בקולות רבים : שפת רחוב, עגת עבריינים, לשון תפילה, דיבור של פקידי המשטר או קול נבואי . כל שיר הוא עולם . אלכסנדר גאליץ' הוא ממייסדי הז'אנר הסובייטי המכונה "בארְד" – אמנות מחאתית של משורר נודד, ששר את שיריו בעצמו בחוגי בית קטנים, מחוץ לבמות המאושרות על ידי המשטר, תוך סיכון אישי . שיריו הוקלטו בסתר, הועברו מיד ליד והפכו לקול התשוק...
אל הספר