12 אלכסנדר גאליץ' – וְזכְרוננוּ לְאותָם הַנּופים משיט אֶּת הָעֲנָנים לְשָם . . . מיליון 30 - את ההיסטוריה האמיתית של כמחבר השיר כותב כאן שהסובייטים ולאחר מכן הרוסים,"הטרור הגדול"שליוקורבנות התאמצו לגמד ולמחוק . זהו "אני מאשים" נגד סטליניזם . תאריכים המוזכרים בשיר הלבסוף אנו מגיעים לקיום דל ופרוזאי : במסגרת גינוי פולחן הם ימי תשלום הגמלה לקורבנות הטרור . הליכים 60 - ו בשנות הנקטאישיות של סטאלין נה נוקו קורבנות טרורבהםו,אדמיניסטרטיביים בברית המועצות רובם לאחר מותם . שמם של המעטים שנותרו – רבים מאשמה גן העדןמענק זה הוא למעשהבחיים טוהר, והוקצבה להם גמלה . אליהן המנוחה והנחלה שכלומר הקטן של הדובר היושב בפונדק, חייו נגזלו ממנו . שהגיע אחרי עם יםשל הגמלאים, האסירים לשעבר, מתמזגיםיום הדל - םהיוחיי קיימיםאףעתבההטבע הנצחי . העננים הם מטפורה לחופש וב הפנימימוסממן של העולם החיצוני וגם חלק מעול ; באופן גשמי של הדובר . בו, שישעלילה דרמטיתעםהמונולוג של הגיבור מתרחב לסיפור מפגש בין העבר להווה . העבר הוא שנים של כפייה ועבודות פרך, שכרות בבית מרזח של אדם קשיש וחולה : הוא וההווה בְפֻּנְדָק יושב אֲני כְמו...
אל הספר