5: כְּפוֹר וְשֶׁלֶג

56 נאן שפרד שחור מת – שום ירוק לא ניכר בהם ) . הכפור העז, השמיים נטולי העננים, העולם הלבן, השמש השוקעת והירח הזורח, בשעה שצפינו בהם ממדרונות המוֹרוֹן, התמוססו אל תוך קרינה משתברת של כחול, זהוב, סגלגל וּורוד . הירח המלא ריחף אל תוך אור ירוק ; ובשעה שגוני הוורוד והסגול אפפו שלג ושמיים, דומה שהצבע חי חיים משלו, מסגל גוף וגמישות, כאילו לא הבטנו בו, כי אם ניצבנו בינות לחומר שממנו קורץ . ביום המחרת שמש בוהקת התנוצצה על פני השלג והמצוקים של בֶּן א-ווּרד התנשאו בזוהר ורוד מעלינו . כמה חד, כמה קורן היה העולם ! אבל מלבד הפצפוץ של מגפינו על פני השלג, כמה שקֵט . פעם אחת כמה שכווים נמלטו חרש על נפשם ומיד הנפנו את ראשינו לתור אחר עיט משחר לטרף . והנה הוא הגיח לו במורד העמק, שט כה נמוך מעל ראשינו שיכולנו לראות כל נוצה ונוצה מאברות התעופה שלו כנגד השמיים, ואת ההינף הנהדר של כנפיו כשייצב אותן לקראת המראה . קרוב לראש הגיא ראינו ירגזים שחורים בתוך עץ, ופעם אחת אמודאי צנח היישר אל תוך הנחל הקפוא . אבל לא מדובר היה בעולם ריק . שכן בכל מקום בשלג נראו עקבות של ציפורים ושל חיות . החיות התנהלו בדומה לנו : לעית...  אל הספר