42 נאן שפרד נעתקה נשימתנו . שכן העולם התפוגג . לא היה שם דבר מלבד מרחב עצום של שלג מתולם . או שמא היה זה ים ? הוא בהק, ושטף את הגבעות הגבוהות כשם שהים שוטף סלע . ומצא את סופו, כשם שרוב הימים מוצאים את סופם אי-שם, כשהרי גלן לָיוֹן, בֶּן לוֹוֵרס ושֵׁהָאליוֹן, מזדקרים החוצה ממנו כמו אחד האיים הדו-פסגתיים שבמערב . ים של ערפל שפולש אל ליבה של הארץ, אבל השמש שואבת אותו בחזרה ככל שהיום החם התארך . המראֵה של הקיירנגוֹרמס מהרים אחרים, כמו לוֹכנָגָאר או פסגות גלן לָיוֹן, מדגיש את היותם קבוצה . מגלן לָיוֹן ניכרים היטב התנופה האדירה של רכס ההרים הזה, המסה והריבועיות שלו . הוא מתנשא כמו פירמידה קהה . את גובהן של גבעות גבוהות ניתן, כמובן, להעריך רק מגבעות אחרות המשתוות להן פחות או יותר בגובה, אבל זה לא רק עניין של קומה יחסית . יש משהו בממדים, בפרופורציה ובתצורה שלהם, שאפשר להבחין בו רק ממָקום שמתקרב אליהם בגודלו . מלמטה, למרבה ההפתעה, הם לא כל כך מפוארים . כשמדובר בקבוצת קיירנגוֹרם, הטוב ביותר הוא להשקיף עליהם מגַייל קָארן שברכס מוֹנָליָה, אשר אף כי איננו נמנה אפילו עם מועדון השלושת-אלפים, מזדקף אל-...
אל הספר