30 נאן שפרד לטפס במעלה האפיק של האחרון ( מה שאיננו, כפי שנוכחתי לגלות, הדרך הפשוטה, אבל שותפי למסע היה חוקר טבע אדוק שגילה עניין בכל עלה, גבעול ושורש באפיק הסלעי ) , מצפים להימצא בקרבת הקוֹרי, אבל לא, הוא עדיין במרחק לא מבוטל . והלאה ממשיכים, אל תוך הגבעה . תפזורת שחורה של סלע, חתיכות בגודל של בית, חתיכות משוננות כמו מגררת . מאמץ לא פשוט . והנה לבסוף הלוֹך, מעורסל כנגד המצוק . אולם כאשר הסתובבתי, באותו יום של ספטמבר, והבטתי לאחור מבעד לאוויר הצלול, יכולתי לראות היישר אל רכסיהן של גבעות רחוקות . והדבר הדהים אותי . להיות במרחב כה פתוח, ועם 10 זאת כה סמוי ! האנונימיות שלו – הלוֹך של הקוֹרי של הלוֹך, פשוטו כמשמעו – דומה שמגוננת על החשאיות המפתיעה הזאת . לוֹכים אחרים, אֶייבוֹן, מוֹרליך והשאר, נושאים שמות מובחנים . אנחנו מצפים מהם לייחודיות . אבל הלוֹך של הקוֹרי של הלוֹך, מה כבר יכול להיות שם ? אגם ככל האגמים . ואז לגלות את היפעה המזוקקת הזאת ! טבלתי את אצבעותיי במים ומצאתי אותם קרים . האזנתי למפל עד שלא שמעתי אותו עוד . הנחתי לעיניי לשוטט מגדה לגדה באיטיות מופלגת ונדהמתי מרוחבו של האגם . כי...
אל הספר