פתח דבר מאת המחברת

16 נאן שפרד המולה, אבל עם זאת כמה ריגוש לכמה לבבות ) . מחסות חדשים מוקמים למבקרים . בקתת מוּיר באינוֶורָאי מורחבת ומוסבת לאתר נופש לחברי מועדון קיירנגוֹרם, החברים עצמם מניחים את הריצוף ומתקינים את המיטות . פארק גלֶנמוֹר מלין ומכשיר את אלה שמוכנים ללמוד . מיומנויות נרכשות ונבחנות . חיילים צעירים לומדים את רזי ההרפתקה . נווטים מתפרשים ברחבי הארץ ( אבל מַעבר הלָאריג גרוּ, לעת עתה, טרם בוית כחלק מ"דרך" לאומית ) . אילֵי הצפון כבר לא ניסיוניים כי אם מתיישבים . הרשות לשימור הטבע מספקת מחסה בטוח לציפור, בהמה וצמח ( אבל מרתיעה נוודים, שעימם הייתה לי הזכות להימנות – מציצה אל תוך פינות ) . אקולוגים חוקרים את דפוסי הצמיחה ואת בעיות הסחיפה, וזורעים מחדש מדרונות חשופים . שירותי ההצלה ההרריים עושים את מלאכתם המפוארת, פצועים נקטפים מצוקים באמצעות מסוק, המאותרים, היגֵעים, נישאים לחוף מבטחים . וחלק לא מוצלים . איש וילדה נמצאים, חודשים מאוחר מדי, הרחק משבילם, הילדה על ידיים וברכיים משופשפות, משניסתה לפלס את דרכה מבעד לסחף . אני 17 ההר החי רואה את פניה החיות עדיין ( היא הייתה תלמידה שלי ) , פנים שקולות, ל...  אל הספר
הוצאת אסיה