391 ט ק ס ט י ם ע מ מ י י ם ה 7 בהערות השוליים את המקבילות הארמיות, ברציפות כפי שהן בכתבי היד . אולם לאור ההבדלים בין הנוסחים הארמיים, ציטטנו בכל פעם לא רק את הנוסח T - S-בש K1 . 149 ( קלף ) , אלא בעקבותיו גם את זה של 51 . 309 T - S NS ( נייר – מנוקד חלקית ) , 3 אין בין הארמית לבין הערבית יחס והפרדנו בין שני הנוסחים באמצעות הסימן / / . ישיר של מקור ותרגום, אלא נראה שהנוסח הערבי-היהודי הוא גלגול אחר של החומר . החיבור צמח בתקופה הביזנטינית ( ארום = الروم "הביזנטינים" נזכרים בשורות 12 ו- 14 ) בסביבה לא-יהודית, כפי שמעיד אזכור מות החזירים בשורות 18 , 28 . החיבור עבר גלגולים אחדים במהלך מסירתו . מעניין לראות כיצד המונח סרקאי וכו' "ערבים" ( Saracens ) של המקור הותאם לסביבה האסלאמית החדשה : 12 אנו מוצאים ש- סרקאי מתורגם > אפריקיה = إفريقية "אפריקה" ; 29 סרקייא ( יחיד ) 4 ובשורה 49 התרגום أ مير المؤمنين "אמיר המאמינים" מתורגם ב- אמיר אל מומנין = ا הוא מוסלמין = مسلمين "מוסלמים" . לאור אופיים המערבי של הנוסחים הארמיים, ייתכן שהגרסה הערבית היהודית התהוותה בארץ ישראל . מוצא ארץ ישראלי מתאים לתרגו...
אל הספר