307 ט ק ס ט י ם ה ל כ ת י י ם ו ס פ ר ו ת י י ם ד 9 4 שבעצמם לא היו משוררים מלומדים או אנשי ספרות במקצועם . עתה בא הקטע החדש ומראה כי הערצת השירה הערבית הקלסית הייתה מושרשת בקרב היהודים דוברי הערבית כבר בתקופה קדומה יותר, בשלהי האלף הראשון, וזאת ( כפי הנראה ) במזרח . כאן אנו מוצאים, אולי לראשונה, סוגה חדשה בתרבות היהודית : שירת אהבה בערבית הקלסית . מעניין ללמוד שהחברה הערבית היהודית שהשתמשה בכתיב הפונטי הייתה נתונה אף היא לתרבות הספרותית הנערצת של הערבית הקלסית . מתברר שחוגים מסוימים בחברה זו נהנו משירי הערבים והעתיקום לאותיות עבריות בכתיב פונטי, וזאת על אף העדר כל תוכן יהודי בשירים אלו . נראה גם שלא מצאו קושי לקרוא ולדקלם טקסט שירי קלסי על סיומות היחסות שלו והתנווין ( אף כי לרוב בכתיב פונטי פרטים אלו לא היו מסומנים ) . יש רגליים להנחה ( עיינו בהמשך ) שהשירים נכתבו על פי ההגייה ולא הועברו מתוך מקור כתוב ; אם כן, יש להניח שכותב הקטע שלפנינו הכיר את השירים בעל פה מדקלומים בציבור, הקראות במועדונים ספרותיים ותרבותיים ( majālis ) וכו' . ייתכן מאוד ששירים אלו בוצעו בליווי לחן ומנגינה . מאסף ...
אל הספר