29 ט ק ס ט י ם ה ל כ תי י ם ו ס פ ר ו תי י ם ד 1 ו-ד 2 המקור . לא זו בלבד שהמתרגם מרבה לסטות מתרגום מדויק, הוא עלול גם לקצר ( ואף 32 להשמיט ) חלקים של המקור או להוסיף הסברים על דעת עצמו . באשר למבנן של שתי מסירות אלו, יש ביניהן הבדל חשוב . בה"פ א ( שהוא הגדול בהיקפו ) הטקסט הארמי מובא תחילה בשלמותו ואחריו תרגומו הערבי, וכן הלאה קטע קטע, מקור ותרגום לסירוגין לאורך כל החיבור . לעומת זאת, ב-ה"פ ב המקור הארמי איננו מופיע כלל, אלא התרגום הערבי בלבד . הבדל זה מעיד, כנראה, על פער תרבותי בקהל היעד . בעוד שה"פ א התהווה, מן הסתם, בחוגים שבחלקם ידיעת הארמית התלמודית עדיין הוסיפה להתקיים, נראה שה"פ ב משקף שלב מאוחר יותר, אחרי דעיכתה של ידיעת הארמית והשלמת המעבר לערבית בקרב יהדות צפון אפריקה, ועל כן הכותב של ה"פ ב וויתר על המקור הארמי . אם כן, ה"פ א וה"פ ב מעידים על שלב מעבר קדום בערבית היהודית, אשר בו הערבית התחילה לדחוק את רגלי הארמית הספרותית-ההילכתית ( שהרי במגרב אין מדובר בארמית דבורה מקומית, אלא בארמית ספרותית-ההילכתית בלבד ) . לפי ה"פ א יוצא שהארמית עדיין שימשה את הדור הזקן של תלמידי החכמים ...
אל הספר