מ ב ו א 19 כלל ב- ד לסימון ض / ظ , דבר שמתאים למהלך נסיגתו של הכתיב הפונטי, שהרי במעבר לכתיב התקני היעלמותה של ד = ض / ظ קדמה בדרך כלל להיעלמותן של תכונותיו האחרות של הכתיב הפונטי . לעיתים קרובות עלי הכהן משמיט את ה- ל של תווית היידוע לפני אות שמש : אסלאם = السّلام נמצא אצלו באופן כמעט קבוע : 37 : ,21 38 : ,12 48 : 27 ואילך, 50 : ,11 أ بو الطّيّب 55 : ,1 71 : ,17 77 שוליים, 79 : ,15 55 : ,26 ועוד הרבה ; בדומה אבו אטיב = ا 87 : 33 . דוגמאות נוספות : 47 : 18 לטאיפתין = للطّاٸـفتين ; 48 : 22 אצגיר = الصّغير ; أ سُّف ; 73 : 17 אנצראני = النّصراني ; 76 : 9 אנאס = النّاس ; 76 : 11 53 : 2 ואתאסוף = والتا אצאליח = الصّالِح ; 81 : 4 אשיוך = الشّيوخ ; 82 : 1 אשיך = الشّيخ . כתיב פונטי זה מופיע אף עם מילים עבריות : 37 : 1 אשלישי ; 47 : ,12 53 : 4 אשלום . כפי שמתברר בכמה מהדוגמאות הקודמות, כתיב מלא של תנועות קצרות רגיל ביותר . לא זו אף זו : לעיתים הכותב אינו מסמן את התנועה הארוכה : 36 : 9 מוציע = موضع "מקום" ( יחיד ) , ואילו אותן אותיות 46 : 2 , 54 : 7 , 75 : 6 = مواضع "מקומות" ( רבים ) , כשהתנועה...
אל הספר