466 ח י ב ו ר י ם ע ל נ ו ש א י ם מ ק ר א י י ם ג 1 / א במקום המתאים הראשון . לפיכך אין זה מקרה שדוגמת החיבור שבחר בה המעתיק היא דווקא מבראשית, כי בתחילת המקרא היו הערכים מרובים ומגוונים, ואילו בסופו באו בעיקר מילים משורשים נדירים, אשר בהיותם נדירים לא טופלו לפני כן . המעתיק שָאף כנראה להראות ללקוחו ערכים במלואם והילכך בחר קטע מספר בראשית, כי ערכיו היו, כאמור, מקיפים וייצגו היטב את אופי החיבור . אין להתפלא שמחברנו מביא ערכים מבראשית מבלי להוסיף להם מקבילה מכתוב אחר ( א : כ, א : כז, ב : יא, ב : יב ) , שהרי גם במסורה הבבלית באות מעין מילים יחידאיות ללא הבאת כתובים אחרים . 5 אולם, הערות המסורה הבבלית המצטטות פסוקים מקבילים מביאות אותם לפי סדר המקראות, אבל בחיבורנו קשה למצוא קו שלפיו סודרו הפסוקים המקבילים . שמא נטה הכותב להקדים שורש בעל שני עיצורים יציבים ורק לאחר מכן להביא צורות המורחבות באות נחה או באות בלתי יציבה ( מעין נ ) , ועיקרון זה גבר על השיקולים הסמנטיים . על כן יש, כאמור, שהוראות זהות אינן באות רצופות ; כך למשל בבראשית ב : ה, הנזכר לעיל, ששם שני מקרים של שׂ"ח ~ ס"ח בהוראת "עקר"...
אל הספר