451 ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב 7 / א האפשרות שהפיוט השני להלן ב 7 / ב הוא אולי ממוצא קראי, לא מן הנמנע שגם טקסט זה קראי הוא . 317 אין בקטע לא סימנים דיאקריטיים לעיצורים ולא ניקודים לתנועות . פרט לדרך סימון תווית היידוע, לשון הקטע שומרת היטב על תכונות הכתיב הפונטי . ض / ظ כתובות רק ד ( 7 לתוחפד = لتُحفظ ; 8 אלחודור = الحُضور ) ונמצאים מקרים רבים של סימון התנועות הקצרות באמצעות אמות קריאה ( כגון 13 יועאגיבך = يُعاجِبك ) . נשמרו גם תופעות מקוריות אחרות מעין כתיבת -ת בסיומת הנקבה בסמיכות ( 13 מפכירת אלזונאת = مفخرة الزُناة ) ו-ן של התנוין ( 15 בגאיחת [ י ] ן תפוק אלגאיחאת = بجائحةٍتفوق الجائحات ) . לעומת זאת, תווית היידוע על פי רוב כבר מופיעה בכתיבהּ התקני : 1 אלרתב ; 7 אלסבת ; 12 אלזאן ; 13 אלזונאת . בכל זאת שריד אחד של הכתיב הפונטי של התווית נשאר : 1 ארחמן ( וכתיב ישן זה נמצא ליד אלרתב בכתיב החדש באותה שורה ) . לשון הקטע מלאכותית מאוד ומכילה צורות פסוודו-ספרותיות משונות, בייחוד ( אך לא רק ) לצורך החרוז . חרוז זה ( הפרימוטיבי למדיי ) הוא אחיד בסיומת -את ובגללו עשויות המילים לקבל אופי...
אל הספר