399 ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב 3 לא רק להבהרת עניין הכתוב אלא גם להבהרת לשון פירושו של המתרגם . כך הוא נוטה להתחיל בתרגום מילולי ולהמשיך מיד ב- יעני "כלומר" ואחריה תרגום בערבית מובנת יותר, פחות תרגומית . למשל כא : ו 'ואחז בשרי פלצות' > ויחיז בשרי אלקלק יעני יאכוד בשרי אלקלק כשהמיר יחיז , שהוא חיקוי הצליל של 'אחז' ושייך למשלב أ خذ ( שימו לב שאת בשרי = بشرى , שאיננה התרגומי, במילה הרגילה יאכוד = يا מקובלת בערבית בהוראת "בשר", הוא לא החליף ב- لحم הצפויה ) ; כא : ט 'בתיהם שלום מפחד' קודם > ביותהום סלאם מן פזע בתרגום מילולי ( سلام ) , ומיד אחר כך יעני אן ביותהום סאלמה מן פזע בלשון טבעית יותר ( سالمة ) . התרגום המילולי של כז : יא 'אורה אתכם' > אדול איאכום איננו מתאים לכללי הערבית ועל כן המתרגם מפרשו בהמשך ( פעמיים ) יעני אדּולכום עם כינוי חבור כמקובל . 254 דרך זו מזכירה את שיטת הקראים, למשל יפת בן עלי, שתרגם את נוסח המקרא פעמיים זו אחר זו במקביל, פעם ראשונה בתרגום מילולי הצמוד למקור ופעם שנייה בערבית רגילה וחופשית יותר ; השוו לעיל במבוא 1 . 2 . 2§ בסוף . המתרגם, מן הסתם קראי, היה איש מש...
אל הספר