243 ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב 1 / א שמות עצם ( למשל, בראשית ב : יט, כד ; דברים ל : יט, כ, לא : א ) ו- > איא- לפני כינויים ( דברים לא : ז ) . המקרים שבהם 'את' נשארה ללא תרגום הם נדירים, וככל הנראה שלא בכוונה : בראשית ה : יב, ד : כה, ה : יח . מצויים תרגומים כפולים ( ואף משולשים : דברים א : כג ) . תרגומים אלו באים ללא כל ציון, כגון במדבר לג : ד 'מקברים . . . עשה' > ط הר עמיל "קוברים, טומנים . . . גילה, עשה", או אחרי ביטוי מעין ידפינון יקברון . . . אט וקאלו , כגון בראשית ג : ח 'ויתחבא' > ואכתבא וקאלו וכזי "והתחבא, ואמרו והתבייש" . תוספות והסברים יכולים להופיע אחרי אי : בראשית ב : כה, ג : טו . מיוחדת לכתב יד זה שיטת הסימון של צ = ض ושל ט = ظ ( חסרה כאן ד לציון ض / ظ ומשמשות צ / ט בלבד ) . כדי לסמן עיצורים אלו אין הכותב מוסיף נקודה דיאקריטית כמקובל בערבית היהודית ( צׄ / טׄ ) , אלא משתמש באות דיאקריטית . לצורך זה הוא בחר כאמור בצורת אות ערבית ( ! ) ص / ط ( כך, ללא נקודה ! ) עילית קטנה מעל ط . 24 ספק אם נמצא כאן סימן muhmal לציון ص / ט ל- צ / ט כשהכוונה ל- ض / ظ : כלומר צ צ = ص ( ולא ض )...
אל הספר