159 ג ל ו ס ר י ם א 4 תרגומים חלופיים לא מעטים, ואפשר שאף הם מצביעים על מוצאו הקראי של הגלוסר ( 1 . 2 . 2§ ) , ואולי גם תרגומי שמות פרטיים, כמו כג : ד 'אהלה' > צנדלה , 'ואהליבה' > וכיימתי בהא ( 2 . 1 . 2§ ) . הגלוסר מצטיין במספר רב של מילים ארמיות, מהן בולטות ביותר, כגון יט : יג 'וצמא' > וצהואנה , כג : מו 'ולבז' > ולבזוזיה , כד : יא 'רֵקה' > רקאנה ומקרים אחרים הנזכרים בהערות למהדורה . לעתים המחבר אף מפרש לפי הארמית : כא : יט 'החודרת' מתורגמת > אדיירה = الدائرة "החוזרת" לפי ההוראה של חד"ר בארמית ( 3 . 2§ ) . ישנן גם מילים פרסיות : יט : יד 'בדיה' > כפרכובאתהא , כא : טו ושוב כד : יב יא "או", כד : ה 'וגם' > והם ( שם ) . תרגומים אלו מצביעים על מקורו של הגלוסר באזורי המזרח דוברי הארמית, ועל כן מצויים בו גם סימני ניקוד בבליים ( עיינו להלן ) . בולט בכתב יד זה שימוש רחב ( אך לא מלא ) בסימנים דיאקריטיים . לעתים קרובות הכותב מבחין בין אות דגושה לבין אות רפה ( גּ / גׄ, דּ / דׄ, כּ / כׄ, תּ / תׄ ) , כשסימן הרפה בדרך כלל בצורת קו מעל לאות, אך לעתים גם בנקודה - במהדורה הדפסנו נקודה בכל המקרים . רצונו...
אל הספר