143 ג ל ו ס ר י ם א 3 לראות בפירושים הכפולים הלא מעטים, אם כי מספרם אינו גדול במיוחד : ירמיהו יג : כו, יד : ו, טו : ח, נ : כא ; יחזקאל א : כד, טז : ד, לג, יז : ו, יח : ז . נמצא אף תרגום משולש : יחזקאל טז : לג . המילה זוביה = زُبية כתרגום של 'שוחה' ( ירמיהו יח : כ ) , הנמצאת אף בגלוסרים אחרים בכתיב הפונטי, אופיינית לתרגומיהם של קראים . 62 מילים ארמיות מרמזות, מן הסתם, למוצאו של הגלוסר במזרח : ירמיהו טז : טז 'ומנקיקי' > ומן שקוף ; ירמיהו נ : כד 'יקשתי' > אצלית ; יחזקאל א : כב 'רקיע' > [ רקיע ] ( תוספת בשוליים ) . מעניין במיוחד ירמיהו יז : א 'בעיט' > בגרפיון , כלומר המילה היוונית νοῖεφαργ שהגיעה ללשונו של בעל הגלוסר דרך הארמית . אווירה מזרחית משתקפת גם בכך שהמחבר פירש את 'נהר כבר' ( יחזקאל א : א ) כ- נהר כרבלא = نهر كربلاء תוך זיהוי של מקום מקראי עם מקום המוכר לו מסביבתו . תחילה נכתב כתב היד ללא סימני ניקוד, לא במילות הערך ולא בתרגומיהן, וכמו כן ללא שימוש בנקודות דיאקריטיות . הניקוד וסימון הטעמים של מילות הערך לפסוקים הראשונים של יחזקאל נוספו ביד שנייה ( עיינו בהערה ליחזקאל א : א ) וכך גם...
אל הספר