מ ב ו א 60 למאפיינים את תרגום הגאון, נתגלו עתה כמורשת קדומה של גלוסרים ותרגומים אנונימיים שקדמו לו . בין הקווים המשותפים בולט במיוחד חיקוי הצליל של המקור המקראי, לעתים קרובות על בסיס יסוד דו-עיצורי ( פרטים להלן 2 . 2 . 2§ סעיף א ) , למשל משלי יח : כב ِ قَ ( wfq ) שבו 'וַיָּפֶק' ( pw / yq ) מתורגם גם בטקסט ב 2 להלן וגם אצל רס"ג > וופק = ووُفّ לפי היסוד פ"ק . במקרים כאלה, כשגם רס"ג וגם קודמיו מחקים בערבית את צלילו של המקור העברי, אין פלא שלעתים ישתמשו השניים באותו תרגום . מרשימים הרבה יותר תרגומים זהים כשאין כל אילוץ חיצוני לבחור במילה מסוימת ולא באחרת . ואכן יש שמקרים של תרגומים זהים או שווים אצל רס"ג ובטקסטים מקראיים כתובים בכתיב פונטי אינם מבוססים על חיקוי הצליל של המקור המקראי אלא על מסורת תרגום משותפת . קווי לשון אלו אינם מקריים והם מראים ברורות שהגאון ניזון ממסורת קיימת ובנה את בניינו המפואר ( גם ) מלבנים שסיפקו לו תרגומים עממיים קודמים . 105 התרגום הזהה או השימוש באותו שורש לא נמצא בהכרח דווקא באותו פסוק, אלא לעתים בפסוק ( ים ) אחר ( ים ) . למשל, בטקסטים הפונטיים 'נג"ע ב-' העברי מ...
אל הספר