מ ב ו א 22 האחרון של האלף הראשון : הם כתובים בדרגות שונות של כתיב פונטי ( בין אם כתיב פונטי מלא ובין אם כתיב פונטי חלקי ) , והחומר שבידינו מוכיח שכתיב פונטי זה לא שימש אלא רק עד המאה העשירית, תקופת רס"ג ( 6 . 1 § ) . מסקנה זו מתאשרת על ידי העובדה שרוב הטקסטים הפונטיים כתובים על פפירוס או על קלף, וזאת מכיוון שנכתבו לפני התפשטות השימוש הכללי בנייר במזרח התיכון במהלך המאה העשירית . 5 כיוון שהטקסטים הכתובים בכתיב הפונטי נתחברו בשליש האחרון של האלף הראשון, נודעת להם חשיבות מכרעת להבנת ראשית תולדות החברה הערבית- היהודית וספרותה . הם אכן מגלים, למשל, כיצד צמחו והתפתחו תרגומי המקרא בקהילות ישראל דוברות הערבית . הם גם מראים איך נראתה השפה הערבית-היהודית הקדומה באזורים שונים של ארצות האסלאם . טקסטים אחדים באסופתנו נתחברו במזרח, בעיקר בבבל, כשמחבריהם עדיין היו דו-לשוניים והארמית עוד לא חדלה מלהיות שגורה בפיהם . 6 כן חושפים טקסטים אלו ידיעות חשובות על התרבות הערבית-היהודית הקדומה ביותר במגרב . התברר עתה שתרגומים ערביים לחיבור 'הלכות פסוקות' היו קיימים בקרב יהדות צפון אפריקה עוד לפני פלישת בנו הלאל...
אל הספר