44 | פרק 2 מדי שנה בשנה נדדה הסאיגה לאורך מאות קילומטרים, בעדרים המוניים ( עד 200,000 פרטים ) , בין מרעה הקיץ בערבה העשבונית שקופאת בחורף לאזורים דרומיים וחמים יותר . כשהגיעו עדרי הענק לשטחי המרעה באזורי המדבריות, הם התפצלו לעדרים קטנים של כמה עשרות פרטים, ובאביב התגודדו שוב בעדרים עצומים ונדדו חזרה לערבות הצפוניות העשירות במרעה . אופי נדידת הסאיגה, גודל העדרים והמרחק שגמאו דומים לדגמי הנדידה של הצבי הפרסי במדבריות המזרח התיכון . לאורך השנים ניצודו פרטי הסאיגה בהמוניהם, עד שבתחילת המאה העשרים הגיעה הסאיגה לסף הכחדה, בין השאר בגלל אובדן בית הגידול והציד המסיבי . עדות להיקפי הציד אפשר למצוא במספר הרב של העפיפונים במישור אוסטריוט שבצפון-מערב אוזבקיסטן, שבהם נקטלו החיות בעונת הנדידה . בתקופת השלטון של ברית המועצות התאוששה אוכלוסיית הסאיגה ומספר הפרטים הגיע למיליונים . אבל כשהתמוטטה ברית המועצות בשלהי המאה העשרים התרחב מאוד הציד הבלתי חוקי, ומעריכים שבמשך שני עשורים ניצודו מיליוני סאיגות ואוכלוסיית המין הצטמצמה ביותר מ- % 90 , כך שנותרו ממנה רק כמה מקבצים מבודדים ( בכל אחד מהם כמה עשרות אלפ...
אל הספר