דמדומים | 201 כי אפילו במרחב גיאוגרפי מצומצם כמו ארץ ישראל הייתה לאזורים שונים היסטוריה יישובית שונה, ונראה כי בצפון הארץ דווקא הייתה ירידה בתקופה זו בהשוואה לתקופה הרומית . ראוי להדגיש כי הבנייה הנרחבת המצביעה על שגשוג בתקופה הביזנטית שייכת בעיקרה למאה החמישית והשישית, ונראה כי במקרים רבים היא טשטשה את עקבות המשבר של המאה הרביעית . הערים ציפורי, סוסיתא ובית שאן, לדוגמה, שנפגעו כנראה קשות במאה הרביעית, שוקמו בהמשך התקופה הביזנטית וחזרו לפרוח . אם כן, האתרים הרבים בגליל ובגולן שההתיישבות בהם לא התאוששה בהמשך התקופה הביזנטית פותחים צוהר חשוב אל המשבר של המאה הרביעית, ועם הנתונים מן הערים לעיל הם רומזים כנראה לכך שגם ביישובים שפרחו במאה החמישית והשישית לא היה השגשוג בהכרח המשך רצוף מן התקופה הרומית . נראה שאפשר למתוח קו ישר בין הירידה הדמוגרפית החריפה ובין השינויים הניכרים שהתחוללו בקרב יהודי הגליל בשלהי העת העתיקה, כגון היעלמם של חוגי 44 העלייה בשימוש החכמים מעל בימת ההיסטוריה מסיבות שעד כה לא היו ברורות, בסממני זהות, תופעה המאפיינת קבוצות מיעוט, ופיצול החברה היהודית לקהילות 45 מקומיות-ע...
אל הספר