הקבורה

שיקום ופריחה בימי המשנה והתלמוד | 147 שלא מבני המקום, ובכללם יהודים מן התפוצות – עובדה שהשפיעה על אופי הקבורה במקום . ידיעותינו על הקבורה בכפרים הטיפוסיים בגליל בתקופה הנידונה התעשרו לאין ערוך בעשורים האחרונים בזכות חפירות הצלה רבות, בעיקר בכפרים הערביים בגליל התחתון, כגון כפר כנא, נצרת ואעבלין . כמו בדיון בקבורה בתקופה הרומית הקדומה ( פרק 3 לעיל ) , גם כאן חשוב לציין כי עיקר המידע שבידינו משקף את המעמד הבינוני-גבוה, ואילו בני המעמד הנמוך, שנקברו כנראה בדרך כלל בשוחות או בקברי ארגז פשוטים בשדה, מיוצגים במידה מועטה יחסית . אזורי הקבורה מצויים בסמיכות ליישובים, אך מחוץ לשטחם, לעיתים מעבר לערוץ סמוך . נראה שנעשה ניסיון להימנע מקבורה ממערב ליישוב, אך פעמים רבות הקברים מפוזרים בכיוונים שונים, דבר היכול ללמד שהמיקום נקבע בזיקה לבעלות על הקרקע . 98 ריכוזים של מערות קבורה נמצאים פעמים רבות באזורים שיש בהם מחשופי סלע אנכיים, דבר שאִפשר חציבה אופקית והקל את המלאכה . המאות השנייה והשלישית לסה״נ מתאפיינות במגוון שיטות קבורה, שנהגו לעיתים במקביל באותו אתר . הקבורה במערות כוכים נמשכת בתקופה זו, לעית...  אל הספר