התרבות החומרית בכפר בתקופה הרומית המאוחרת

שיקום ופריחה בימי המשנה והתלמוד | 143 מהם בחנות שזוהתה כטחנת קמח 88 ( איור 60 . 5 ) . הגרעינים נשפכו אל הקונוס העליון ונטחנו בינו ובין אבן השכב, על ידי סיבוב החלק העליון בעזרת הידיות . מתקן זה מכונה ביוונית, בלטינית וגם בספרות חז״ל ׳רחיים של חמור׳, וציורים עתיקים אכן מראים אותו מופעל על ידי בהמה . 89 עם זאת, לפעמים הוא נחשף בחללים קטנים וצרים, דבר המלמד שהופעל גם על ידי אדם . הדבר עולה כנראה גם ממקורותינו המזכירים שְׁפָחוֹת ׳המכודנות לרחיים׳ . 90 באתרנו נתגלו שכב אחד ורכב אחד, אך לא של אותו הזוג . שתי אבני שכב נוספות מעטרות כיום גינה בכפר המודרני שממול, וסביר שמקורן גם הוא באתר . במבני שכבה 2 נחשפו גם כמה תנורים או טאבונים . על פי הימצאותם של מתקני הטחינה אפשר להסיק כי, בדומה לתקופה הרומית הקדומה, גם בתקופה הרומית המאוחרת טחינת הקמח ואפיית הלחם נעשו במשק הבית . נרות החרס מן התקופה הרומית המאוחרת שייכים למגוון טיפוסים, המיוצגים בכמויות קטנות יחסית, כגון נרות אגסיים עם עין נר גדולה או נרות ג׳בל ג׳ופה – על שם האתר בירדן שבו הוגדרו לראשונה – שלהם צורה עגולה ועין נר גדולה . נרות הדיסקוס הרו...  אל הספר