חפירת בית הכנסת והמחלוקת על זמנם של בתי הכנסת מן הטיפוס ה׳גלילי׳

שיקום ופריחה בימי המשנה והתלמוד | 123 או 300 שנה לאחר שסגנון אדריכלי זה רווח באזור, הרי שמתודת המחקר הבסיסית בארכיאולוגיה ובתולדות האומנות, המְתַארכת מבנים או ממצאים על סמך מחקר סגנוני-השוואתי, מתבררת כחסרת ערך . ראוי להדגיש כי רוב מכריע של ממצאים עתיקים מגיע אלינו ללא תאריך, וקביעת זמנם נעשית על סמך מתודת המחקר הסגנונית, הנקשרת לעיתים לעוגנים כרונולוגיים, כגון הכתובות שהוזכרו לעיל . נוסף על כך, לפי התיארוך המאוחר, אין בידינו כל שריד של בתי כנסת מתקופת הזוהר של יהדות הגליל מן המאה השנייה עד ראשית הרביעית לסה״נ, אף שבתי כנסת נזכרים לעיתים תכופות במקורות חז״ל של תקופה זו . במקום זאת, התיארוך החדש מייחס את המבנים הללו דווקא לתקופה שמצטיירת במקורות ההיסטוריים כתקופה של הידרדרות בקרב יהדות ארץ ישראל, שסבלה לכאורה מדיכוי דתי ופוליטי מצד השלטון הנוצרי . חוקרים אחדים מצאו בהצעתה של מגנס סימוכין לתפיסתם ההיסטורית . סת׳ שוורץ, לדוגמה, טען כי לאחר מרד בר כוכבא נטמעה רוב האוכלוסייה היהודית בתרבות המזרח הרומית וחדלה לקיים אורח חיים יהודי מובחן . לדעתו, רק לאחר עליית הנצרות האימפריאלית שבו בהדרגה חו...  אל הספר