ינבב פקיע | 253 המכנה המשותף לרוב השכונות החרדיות החדשות היה בנייתן באיחור של מספר שנים לעומת רוב השכונות החדשות האחרות . למרות הסתייגותה של האוכלוסייה החרדית מן המדינה ומוסדותיה, היא הייתה תלויה בגופים ממלכתיים והסתדרותיים לצורך הקמת שכונותיה ואכלוסן : מינהל מקרקעי ישראל העמיד עבור השכונות הייעודיות קרקעות, משרד השיכון העמיד משכנתאות לרוכשי הדירות וחברות בנייה כגון רסקו וסולל בונה בנו אותן . לפעמים, כשיועדו השכונות לחרדים מקרב העולים, 247 זכו מקימיהן גם לסיוע מאת הסוכנות . שלא כיתר השכונות האחרות בעיר, בדרך כלל נבנו השכונות החרדיות בעקבות יוזמות פרטיות של גורמים בקרב הקהילה החרדית ולא בעקבות יוזמה ממלכתית . בנייתן, בהתאם לקצב גיוס התרומות וההשקעות של גורמים פרטיים, בדרך כלל מארצות הברית, הכתיבה דפוס פיתוח לא סדיר, ולרוב היא הייתה במתכונת של צברי שיכונים קטנים, בצמוד לשכונות דתיות וחרדיות קיימות בצפון העיר . מיקומם של רבים מהשיכונים נקבע בסמיכות לקו העירוני או לאזורי תעשייה ומלאכה, מסנהדריה 248 בפועל היו השכונות החרדיות שיכונים מגזריים גדולים, במזרח לגבעת שאול במערב . ובדרך כלל דייריהם...
אל הספר