ג. 'לבנות שיכונים אין פירושו לבנות בתים בלבד, אלא לבנות חברה': הבנייה עבור העולים

ינבב פקיע | 233 טענה ש'אנו נהגנו ונוהגים באופן יוצא מן הכלל לגבי עליית מומחים בעיקרם מארצות אנגלו-סכסיות השואפים לבוא לירושלים [ . . . ] ומפרישים מכל בנייה טובה אחוז מסוים 162 עבור עלייה זו' . בקיץ 1956 הוקמה בסוכנות ועדה ייעודית לטיפול בעולי מזרח אירופה בירושלים . כעבור כשנה הכריז אגף השיכון על בנייתן של 100 דירות במסגרת 'שיכון מומחים' בקריית היובל ועל משכנתאות מוגדלות שתוצענה למשפחות מומחים שיבחרו להשתכן 163 בהערכה גסה כ- 80 אחוזים מן העולים שהופנו בשיכון בפרט או בירושלים בכלל . אל ירושלים משלהי 1956 ועד לשלהי 1957 נמנו עם משפחות שבראשן עמדו בעלי השכלה אקדמאית ממדינות מערב אירופה ואמריקה . לרשותן הועמדו הלוואות לשכירת דירות או להגדלתן של דירות של קרובי משפחה שאצלם התארחו באופן זמני . לדעת ראש העירייה אגרון לא היה בכך די : 'לא הוכוונו [ לירושלים ] העולים המתאימים', קָבל 164 ככל הנראה ב- 1957 . חברות הבנייה לא היו עיוורות לפוטנציאל העסקי שהיה גלום בבואם של עולים בעלי אמצעים לירושלים . במרס 1954 פנה הנספח הכלכלי בשגרירות הישראלית בווינה לסניף ירושלים של חברת שיכון בשמו של יהודי אוסטרי ש...  אל הספר