ג. 'חוליה נוספת בחומת המגן סביב בירתנו הנצחית': אכלוסה מחדש של דיר יאסין

148 | המק ו בוב חצי עירונית . במחצית הראשונה של 1949 הוחל בחיבור הכפר למים, בסלילת כביש 23 אליו ובחיבורו למרכז העיר באמצעות קווי אוטובוסים . מלכתחילה היה בן-גוריון מודע למעמדו הסמלי הטעון של הכפר עקב הנסיבות שבהן נכבש, שכללו טבח שבוצע, לכאורה, בתושביו . עם זאת, הוא החליט לא לשעות לקריאותיהם של מספר אנשי רוח בולטים נגד יישובו עד 'שיירפא אותו פצע קשה אשר כיום הוא עוד טרי יתר על המידה' . בראשית יוני 1949 דיווח שטנר על פתיחתו הקרובה במקום של 'מחנה עבודה והכשרה' תחת השם 'גבעת שאול ב ( בשל קרבתו, כדי מאות מטרים בודדים, לבתיה הקיצוניים של שכונת גבעת שאול הוותיקה ) . למקום נשלחו שבעים וחמש משפחות עולים דתיים ממזרח אירופה, והוא נועד להיות משק עובדים של תנועת פועלי אגודת ישראל . בהזמנה לטקס העלייה על הקרקע ביולי 1949 נכתב שהמושב הוא 'לבנה נוספת לבניין ירושלים עיר קדשנו [ . . . ] חולייה נוספת 24 בחומת המגן סביב בירתנו הנצחית' . דובר על שליחת 2,000 – 3,000 עולים לדיר יאסין, רמז לתקוות שתלו הרשויות במקום . אולם עד לשלהי 1949 יושבו בו בפועל כ- 1,800 עולים, במה שהיה ספק כפר עבודה עם זיקה מפלגתית ספק ...  אל הספר