ב. 'נכנסנו לדירה זו לאחר שדירותינו הקודמות נהרסו בפגזי האויב': שיכון הפליטים היהודים מירושלים וסביבותיה במלחמת העצמאות

את חס פותחנח וננ : וח ירפ ש ר ור פעצראח | 97 הבריטים . ועדת המצב הייתה העירייה בפועל של אוכלסייתה היהודית של ירושלים, וכוחה היה מוגבל . מתחילת הקרבות ועד להקמת המדינה, אז פורקה, סיפקה ועדת המצב פתרונות שיכון רק לכמחצית מתוך כ- 800 המשפחות ( כ- 2,800 נפשות ) שפנו אליה בבקשת עזרה, ביניהן משפחות מסביבתה החקלאית של העיר, קרי קיבוץ רמת רחל, יישובי גוש עציון ויישובים נוספים . משפחות שלא נמצא להן פתרון ולא הצליחו להסתדר בכוחות עצמן נותרו להתגורר במבני ציבור, במקלטים ובבתי ספר שאותם 42 חלקו לעיתים עם תלמידים . מידת התיאום בין כלל הגופים שעסקו בשיכון פליטים הייתה מוגבלת, ובהתאם לכך גם מידת הצלחתם . לאחר עזיבה לא מוסדרת של יהודים את שכונת רוממה, החליט ארגון ההגנה על פינוי המשפחות מהשכונה משנתברר שלא יוכל להגן עליהן . אומנם בראשית ינואר 1948 דובר על אפשרות של חזרתם של כמה מתושבי צפון העיר לבתיהם, בכפוף להגנה שיספקו נוטרים יהודים, אולם הרעיון 43 באותה עת סיכמו ביניהן ועדת השיכון וארגון ההגנה שלא תטופלנהלא מומש . 44 תושבים שעזיבתם הותרה הצטוומשפחות שנטשו את בתיהן ללא פקודה מפורשת . להשאיר מאחור רכו...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי