הטיפול במגפת הגזזת ביישוב הערבי בישראל 149 כ- 3,000 התלמידים ( בנים ובנות ) בבתי הספר העירוניים, בבתי הספר של הכנסייה ובבתי הספר הפרטיים . מתוכם נמצאו 165 תלמידות חולות ו- 232 תלמידים חולים, שנזקקו לטיפולי הקרנות במכונים פרטיים בטבריה או בחיפה, משום שאין מכון ממשלתי בעיר לטיפול בגזזת . שמס הוסיף כי בעיר ובסביבה ( כולל הכפרים הקרובים ) לומדים יותר מ- 10,000 תלמידים, שחלקם הגדול כלל לא נבדקו, והוא מעריך כי מספר החולים בקרבם גדול . בעיה מרכזית, לדבריו, היא היעדר מסגרת לטיפול המשלים בגזזת על ידי אחיות בתי הספר . הן היו חסרות ניסיון, ואף חסר היה כוח האדם לשם כך . שמס הדגיש כי לדעתו רק הקמת מסגרת מיוחדת וכוללנית לטיפול בגזזת לילדי נצרת והסביבה תוכל לבער את המחלה . 53 אלא שמשרד הבריאות השתהה בהסדרת פתרון כולל לכך . הנושא עלה שוב לדיון בשנת 1952 , כשד"ר עליז סבר ( סברדלוב ) , הרופא המחוזי באזור עפולה, מצא כי אחיות בריאות הציבור בבתי הספר, בהיעדר כל טיפול אחר, מורחות את ראשי הילדים החשודים בגזזת במשחות . הוא פנה אל שמס וציין כי לדעתו פעילות זו היא חסרת תוחלת וכי כדאי להפנות את עבודת האחיות לפעי...
אל הספר