130 פרק חמישי בפברואר 1950 הודיע שר הבריאות שפירא, באישור שר המשפטים פנחס רוזן, על תוכנית כלל ארצית לטיפול בגזזת במימון המשרד ובפיקוחה של הדסה . הוראת משרד הבריאות כללה חובת טיפול בגזזת בהקרנות לכל ילד חולה, בין אצל מטפל פרטי ובין אצל מטפל ציבורי . חובת הטיפול בהקרנות על פי הנחיית שר הבריאות והמחסור בשירותי רנטגן ציבוריים והצורך בהקרנתם של מאות ואף אלפי ילדים הפכו את רופאי העור והרנטגן ובעלי מכוני הרנטגן הפרטיים לכוח המרכזי בטיפולים בגזזת . רופאים ומכוני רנטגן פעלו בתל אביב, בחיפה, בירושלים, בטבריה, בחדרה, בנתניה, בראשון לציון וברחובות, והרופאים בעלי המכונים התחרו על הסכמים וחוזים עם מערכת הבריאות למתן טיפול שוטף לילדים חולי גזזת . חלק מהרופאים ניסו לקבל עדיפות בקבלת ילדים לטיפול מקופות החולים, ואחרים ניסו לחסום את כניסתם של רופאים מומחים מתחרים לערים וליישובים שבהם פעלו כדי לשמור על פרנסתם, ואף הפעילו לשם כך את ראשי הרשות שבה התגוררו, כדי שישפיעו על הקופה להמשיך ולהסתייע בשירות הפרטי שלהם . 17 מדיווחי משרד הבריאות, הדסה, קופות החולים שפעלו במדינה והעיריות, עולה כי חלק חשוב מארגון טיפו...
אל הספר