42 פרק ראשון במזרח אירופה, דיווח כי בשנים 1921 – 1938 הוקרנו כ- 26,700 ילדים יהודים נגד גזזת במסגרת מבצע שערך לביעור המחלה . 66 לפיכך עיקר תשומת הלב הופנתה לעולים שהגיעו מארצות המזרח, ובעיקר מתימן, שם לא נערכו בדיקות לפני עלייתם ארצה . 67 עם בואם נשלחו משפחות העולים לבית העולים, שם נבדקו ונשלחו לטיפול אם התגלו אצלם או אצל ילדיהם מחלות מידבקות ( שחפת, גרענת וגזזת ) . ברכיהו ציין כי מאחר שהטיפול במחלות המידבקות היה ממושך, נדרשו העולים להתחייב להגיע לטיפול פעם בשבוע עם ילדיהם במרפאות הדסה, גם אחרי שעברו את הליכי הקליטה ושוחררו מבית העולים . ברכיהו חשש כי ילדי העולים שלא ישלימו את הטיפול הנדרש יגרמו להדבקה חוזרת של הילדים הוותיקים עם כניסתם לבתי הספר ולגני הילדים . 68 כשהורי ילדים חולים סירבו לשולחם לטיפולי הקרנות נקבע שהילד יורחק מבית הספר . ההתעקשות על הטיפול בהקרנות כתנאי לחזרתו של הילד החולה לבית הספר הייתה מוחלטת . ילדים שטופלו בשיטות אחרות, מסורתיות או כימיות על ידי רופאים פרטיים, לא הורשו לחזור לבית הספר אלא אחרי המצאת אישור שאכן עברו את הטיפול ברנטגן או באישור מיוחד של הדסה . 69 את...
אל הספר