24 פרק ראשון מוסדות חינוך יהודיים בירושלים, כולל תלמודי תורה, משום שמצאה כי הם לוקים בתחלואת גזזת גבוהה במיוחד . ממצאי הסקר העלו כי 40 אחוזים מהילדים במוסדות החינוך בירושלים היו נגועים בגזזת . 4 סוג הגזזת שנצפה היה דומה לגזזת השכיחה באירופה . במאה התשע עשרה הייתה גזזת ידועה כמחלה מקומית בארץ-ישראל, אך הירידה בתנאי החיים והפגיעה הקשה בתברואה, בעיקר ביישוב היהודי בירושלים בשנות מלחמת העולם הראשונה, גרמו להתפשטותה בהיקף רחב עד למעמד של מגפה . ארגון הדסה התמקד בגרענת ובגזזת לא רק בשל מספר הילדים הנגועים בהן, אלא גם בהשפעת היחס החברתי השלילי למחלות אלה . הגרענת גרמה פעמים רבות ללקות ראייה קשה ואף לעיוורון ופגעה עד מאוד בחייהם של הילדים החולים בה . הגזזת אומנם לא סיכנה את חיי הילדים כגרענת, אך נחשבה מחלה בעלת תיוג חברתי שלילי שפגע קשה באוכלוסיית הילדים שלקו בה . בעיני הציבור היא נתפסה כמחלה של עניים ובעלי נוהגי היגיינה ירודה : הגזזת מתפתחת על פי רוב מאי ניקיון, לכלוך, אי טפול בראש . על כן היא מתפתחת מאוד בין השכבות העניות אצל ילדים משוללי השגחה הגרים בצפיפות ובאי ניקיון, לא סוד הוא שהגזזת נפ...
אל הספר