מכניסות . הקמעונאות הצטמקה אף היא לקומץ שחקנים דומיננטיים ‑ וולמארט, טארגט, טויס ‑ אר ‑ אס ואמזון . היצרנים והקמעונאים הטיטאנים פועלים שניהם מכוחו של מניע אחד : רווח . כשהיא לעצמה זו אינה הבעיה . תאגידים אמורים לשאוף להרוויח כסף, כל עוד הם פועלים במגבלות החוק . אבל ריכוזיות זו של כוח שוק, בשילוב עם בעלות מתרחבת יותר ויותר של תאגידים על קניין רוחני, שמה קץ ביעילות לימיו של הממציא הבודד, הג'פטואים של העולם, שבונים צעצועים בבית המלאכה שלהם, ובעיניהם ניצוץ החידוש . במקום זאת, פסי ייצור פולטים בכמויות צעצועים חסרי מעוף ומיותרים . רבים מהצעצועים של ימינו הם כמו מזון מהיר : דלים בערכם התזונתי, נצרכים במהירות וממכרים ביותר . מודל הליבה של תעשיית הצעצועים הוא הגידול הקבוע במספר האביזרים . במקרים רבים המשחק כתוב כתסריט מוכן, ונשאר בו מעט מאוד מקום לדמיון . מאטל שכללה את הרעיונות האלה כבר בשלב מוקדם : חיקוי של עולם המבוגרים עד לפרט האחרון ‑ בין שזו האישה ובין שזו מכונית הספורט שלה, הנעליים, התיק או החבר שלה ‑ והשארת מעט מקום לדמיונו של הילד, פרט להשתוקקות לעוד מאותו דבר . וכפי שראינו, בניגוד בולט...
אל הספר