פרק שלישי: בני המשפחה: על יחסי אבות וילדיהם

בני המשפחה : על יחסי אבות ו ילד יה ם׀ 145 הנורמטיבית, ובה בעת ייחשף היפוכה העיקרי — המשפחה העירונית הלא נורמטיבית, הכושלת, שהייתה גם בדרך כלל משפחה מזרחית . המחקר מנקודת המבט הפמיניסטית על היישוב היהודי בארץ-ישראל בתקופת המנדט עסק לא מעט באימהוּת ובמקומם של היריון, לידה וגידול ילדים בחייהן של נשים . כך לדוגמה בת שבע מרגלית-שטרן ושחלב סטולר-ליס חקרו את מוסד המשפחה, ובפרט את האימהוּת, לנוכח בינוי האומה הציונית והראו בכמה דרכים כיצד גויסה המשפחה לפרויקט של יצירת ׳האדם היהודי 1 רוזנברג-פרידמןהחדש׳ בארץ-ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים . התמקדה במחקרה במדיניות הילודה ביישוב וביחס המורכב להפלות בתקופת המנדט . היא הראתה כיצד הפניית הזרקור אל תופעה זו מאפשרת ללמוד לא רק על התנאים שבהם חיו נשים ועל בחירותיהן בענייני אימהוּת בתנאים הללו, אלא גם להבין כיצד התעצבה החברה היהודית בארץ-ישראל באותן שנים ואת ההשפעות של תפיסות תרבותיות שמקורן באירופה ובארצות הברית על 2 עפרה טנא התמקדה באימהוֹת ובאימהוּת בדיונהּ ביצירת תהליך זה בארץ . הבית היהודי העירוני בתל אביב בתקופת המנדט ועסקה בהרחבה בתפקידים 3 ב...  אל הספר