חיי המשפחה ומקומם של מזרחים בהסתדרות

בעלי מ שפחה : מקומה של הגבריות במוסד הנישואים ׀ 141 או ש'החברים הידועים׳ הללו יכלו להמשיך ביחסם המעליב והמזלזל כלפי 'החברים הספרדים׳ . נראה כי יחס זה התבסס בין היתר על ההבדלים שהיו בחיי המשפחה, כפי שגם עלה במחקרים אחרים שעסקו ביחס אל מזרחים בתקופת המנדט . כך למשל במחקרה של דפנה הירש על החינוך להיגיינה בתקופת המנדט, וכן 148 ואומנם, עד כמהבמחקרה של תמי רזי על הילדים הנטושים בתל אביב . שאפשר לשפוט על סמך הנתונים החלקיים למדי, נראה שבתחום חיי המשפחה היו הבדלים ניכרים בין חברי הסתדרות יוצאי אירופה ובין חברים שמוצאם בארצות האסלאם והבלקן . כך לדוגמה בשנת 1937 ליותר משני שלישים ממשפחותיהם של חברי ההסתדרות האשכנזים היה ילד אחד או שלא היו ילדים כלל . לעומת זאת, מצב זה אפיין פחות ממחצית המשפחות הספרדיות, וקרוב לשליש בלבד מהמשפחות התימניות ומיתר ארצות המזרח ; רק ל- 5 . 11 אחוזים מהמשפחות האשכנזיות היו באותה שנה שלושה ילדים או יותר, לעומת 3 . 34 אחוזים מהמשפחות הספרדיות ; 8 . 38 אחוזים מהמשפחות התימניות ו- 2 . 47 149 אחוזים מהמשפחות שמוצאן היה מיתר עדות המזרח . כפי שראינו, נוסף על הקושי הבסיסי לפרנ...  אל הספר