׳אני קשור לשולחן הכתיבה׳: הבית כמרחב ממוגדר

בעלי מ שפחה : מקומה של הגבריות במוסד הנישואים ׀ 115 69 מזוהה עם נשים, ובין מרחב העבודה בשכר, שהלך ונעשה מזוהה עם גברים . החוגים הבורגניים בציונות אימצו דגם זה בהתלהבות, שהתאים לביקורתם על 70 בחלקיםהמשפחה היהודית המסורתית ולמאמצם להיות ל׳עם ככל העמים׳ . הקודמים בפרק זה הראיתי כי גם בתנועת העבודה העירונית בארץ-ישראל עבודות הבית זוהו עם נשים, ובפועל היו בדרך כלל באחריותן, ואילו הגברים יצאו מהבית לעבודה בשכר במרחב הציבורי . ואולם גורמים כלכליים, פוליטיים ותרבותיים מנעו מדגם זה — המפריד בין הגבר העובד בשכר מחוץ לבית ובין האישה העובדת בבית בלא שכר — להתקבע עד תום במעגלים אלו . הגורם העיקרי היה המחסור המתמשך בדירות בתל אביב, שבה התגורר רוב היישוב היהודי בארץ-ישראל, כמו גם מציבור הפועלים . פעמים רבות מחסור זה הקשה 71 על מי שבקשו לעבוד מהבית . בראשית 1946 תבע אברהם גורודינסקי את אברהם ורמוס במשפט החברים במועצת פועלי תל אביב היות שאשתו של ורמוס השתמשה בדירה המשפחתית לצורך עבודתה בתפירה . מפרוטוקול המשפט עולה שלאורך ארבע שנים חלקו שתי המשפחות, ועוד דיירת, דירה אחת : גורודינסקי ואשתו — שוכרי הדירה...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי