סי כו ם 393 האמוני-שמרני-חרדי הובילה אותי עם הזמן להבנה כי על אף קווֵי הדמיון הרבים שבין שני העולמות, הרי שיפוט ערכי של כל אחד מהם בלי לנסות לראות את העולם מנקודת מבטו של האחר לוקה בחסר . הדברים באים לידי ביטוי בספר זה, שבו השתדלתי לייצג את שני העולמות במידה שווה . מצד אחד הבאתי נתונים ותיאורים היסטוריים מבוססי עובדות ולצידם את השקפות המחקר האקדמי על מידת הצלחתן או אי-הצלחתן של מגוון היוזמות של ראשי הציבור החרדי . מהצד האחר הצגתי גם את נקודת המבט החרדית, אף שלעיתים המסקנות שלה היו הפוכות לשלי . בעיני הישראלי הממוצע, ובייחוד מנקודת מבטם של מי שחוששים מהשתלטות החוגים הדתיים בכלל והחרדיים בפרט על המרחב הציבורי בישראל, יש לראות בהפיכתה של בני ברק לעיר חרדית, ובדוגמה שסיפקה בכך לערים אחרות, כישלון חברתי . מנקודת מבט זו בני ברק מסמלת, אולי יותר מכל מקום אחר בישראל, את קיומה של מובלעת אוטונומית בעלת חוקים משלה שאינה רואה את עצמה חלק מן המדינה ולכן אינה רואה כל ערך בנשיאה משותפת בעול או בחובה לציית לחוקיה . אלמלא התפתחות זאת ייתכן שרוב הציבור החרדי היה מוסיף להתגורר בשכונות מעורבות לצד ישראלים...
אל הספר