מאחדות לפירוד בשנות השמונים

2 33 פ ר ק חמ ישה עש ר לכנסת . במקום הראשון היה נציג חסידות גור ; במקום השני נציג מחנה הפרושים בירושלים ; במקום השלישי נציג היהדות הליטאית, שהיה בדרך כלל פעיל של צא"י ; במקום הרביעי נציג הקבוצות ההונגריות, שהיה למעשה נציגו של הרבי מוויז'ניץ ; ובמקום החמישי, שהיה חסר משמעות מעשית משום שכמעט מעולם לא נבחר חבר כנסת חמישי, היה נציג החרדים בני עדות המזרח . בסוף שנת 1971 נפטר יצחק מאיר לוין, נציג הרבי מגור ומנהיגה הבלתי מעורער של אגו"י לאורך עשרות שנים ומי שכיהן מטעמה בתפקיד חבר כנסת ושר בממשלה . בשנת 1972 נפטר גם רבי חיים מאיר האגר – הרבי מוויז'ניץ ומייסד שיכון ויז'ניץ בבני ברק – ותחתיו מונה בנו רבי משה יהושע . בעקבות זאת, ובעקבות השינויים שהתחוללו בחברה החרדית ברבע המאה שחלפה מאז קום המדינה, גברו הקולות שקראו לבחירות פנימיות באגודת ישראל . בבחירות 7 שנערכו בשנת 1976 התברר כי כוחן היחסי של הקבוצות הגדולות לא השתנה . בשנות השבעים והשמונים, עקב התיישבותם של חרדים רבים בירושלים לאחר מלחמת ששת הימים, גדל כוחו של המחנה הירושלמי שהיה מורכב ברובו מפרושים, כלומר לא חסידים . מכאן שכוחו של המחנה הליט...  אל הספר