294 פ ר ק ש לוש ה ע ש ר לא הוקמו בהן קהילות חרדיות או חסידיות או מוסדות חינוך ודת שהיו יכולים למלא את מקומו של עולם התורה שחרב . בשנת 1942 למשל, היו בארץ-ישראל, שאז כבר חיו בה יותר מחצי מיליון יהודים, רק כ- 500 תלמידים בישיבות הגבוהות . 27 זאת לעומת מזרח אירופה, שבה היו לפני השואה אלפי תלמידי ישיבה בוגרים . רוב ניצולי השואה שחיו במדינת ישראל העדיפו לשכוח את השנים הרעות ולהתמקד בבניין החיים והמדינה . בקרב הציבור החרדי, לעומת זאת, היו זיכרון השואה וחורבן עולם התורה רכיב בולט בבניית הזהות הקולקטיבית, והם היו גורם מדרבן לשיקום אורח החיים החרדי לפי המתכונת ששררה במזרח אירופה בעבר . לצד מפעל ההנצחה הממלכתי של השואה וקורבנותיה, תחילה ב'מרתף השואה' בהר ציון בירושלים ואחר כך ב'יד ושם' ובכמה קיבוצים, החלה גם ההנהגה 28 כך למשל החרדית להנציח את השואה, אולם בחרה לעשות זאת בדרך משלה . בשנות החמישים התנגד החזון אי"ש לקביעת יום זיכרון רשמי לשואה וכך הבדיל 29 בין דרך שימור זכר השואה של כלל הציבור בישראל ובין זה של הציבור החרדי . למגמה זו הצטרף גם הרב כהנמן . מייד לאחר עלייתו לישראל הוא הקים את ישיבת פו...
אל הספר