המועצה הדתית בבני ברק

ס ו ף ש נ ו ת ה ש יש ים 1 25 שירותי הדת, ובכללם הפיקוח על כשרות המזון ומתן תעודות כשרות לעסקים, הקמה ותחזוקה של העירוב העירוני, בתי הכנסת והמקוואות, אספקת תשמישי קדושה וניהול הטקסים הדתיים כמו ברית מילה, נישואים, גירושים ופטירות . בתחילת התקופה סופקו השירותים הללו בצורה לא מאורגנת, אבל החל באמצע שנות השלושים נוסדו מועצות דתיות במרבית היישובים הגדולים . היות שלפי החוק יכלה הרשות המקומית, שבה היו גם נציגים חילונים, להשפיע על הרכב החברים במועצה הדתית, סירב הציבור החרדי הגדול בירושלים ובבני ברק להקים 39 בהן מועצה דתית – ועל כן העירייה היא שסיפקה ישירות את שירותי הדת . מקום המדינה הייתה הנהלת המועצות הדתיות ברוב היישובים בידי נציגי הציונות הדתית, ושליש מתקציב המועצות נשלט בידי משרד הדתות, שהיה אף הוא בידי הציונות הדתית . כדי להרחיב את השפעתה הפוליטית ביקשה תנועה זו להקים מועצות דתיות גם בירושלים ובבני ברק . בשל גודלה היחסי של האוכלוסייה הדתית והחרדית בבני ברק הייתה השליטה על אספקת שירותי הדת ועל מימון המוסדות לכלי פוליטי רב משקל . בשל כך סירבה העירייה להקמת מועצה דתית בתחומה והעדיפה לנהל את...  אל הספר