זיכרון מאיר

מ מ ו ש ב ה למ ו ע צ ה מקו מ י ת 9 6 39 היות שזמן קצר קודם לכן נפטר הרבאותם למגורים ליהודים שומרי תורה . מאיר יהודה שפירא – רבה של לובלין וראש הישיבה הגדולה בה, 'ישיבת חכמי לובלין' – הוא קרא לשכונה שהתכוון להקים על שמו : זיכרון מאיר . את מכירתם של כל אחד מ- 120 המגרשים התנה בהתחייבות הרוכש לקיים אורח חיים דתי 40 ולשמור על קדושת השבת . תנאי זה, שלא היה מקובל אפילו בבני ברק הסמוכה, הגביל אומנם את מספר המתיישבים אבל קבע את אופי השכונה . זאת ועוד, חרף ההתנגדויות, חסם הלפרין, שהיה בעליו של כביש הגישה לשכונה, את כניסתם של כלי רכב אליה בשבתות ובחגים . הוא החליט כי הרחובות ייקראו בשמותיהם של גדולי ישראל והקצה כחמישית משטח השכונה למוסדות תורה – שם הוקמו לימים ישיבת פוניבז' וישיבת חכמי לובלין, שתוזכרנה בפרק הרביעי . בשנים שלאחר מכן קמו בשכונה עשרות מוסדות חינוך תורניים ומפעלי צדקה נוספים . אף ששכונת 39 דֹאר היום, 1933 . 12 . 7 , עמ' 1 ; דבר, 1933 . 12 . 11 , עמ' 3 ; דאס אידישע לאנד, 1935 . 4 . 30 , עמ' 6 . 40 כהן, בני ברק, עמ' 7 . איור 4 : שער הכניסה לשכונת 'זיכרון מאיר' ( צילום : משה גנזל, אוסף...  אל הספר