השנים הראשונות

ה שני ם הראשו נ ו ת 9 4 מאיר ברלין, ואיתם גם רבני תל אביב, הרב שלמה אהרונסון – הרב האשכנזי של העיר, והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל – החכם באשי של יפו בתקופה העות'מאנית 35 והרב הספרדי של תל אביב שלימים היה גם נשיא תנועת המזרחי . לאחר שסודרה אספקת המים לבתים ולשדות, וכל אחד מן המתיישבים החל לדאוג עצמאית לפרנסתו, יזמה הנהלת היישוב גם פעולות ציבוריות למען מי שהתקשו להתפרנס . הראשונה שבהן הייתה השטחת הדרך הראשית של היישוב – רחוב רבי עקיבא – באמצעות חפירת עפר בצד אחד שלו ושפיכתו בצידו האחר, ובתוך כך הונחה גם צנרת המים והביוב . שמו של הרחוב נקבע בשל היותו של רבי עקיבא אחד מארבעת הרבנים 'שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים' . בעבודה זו, שהתמורה בעבורה שולמה מן הקופה הציבורית, השתתפו גם 36 היות שלרבים פועלים יהודים מן היישובים הסמוכים – פתח תקווה ותל אביב . מן המתיישבים לא היה די הון לרכישת מגרש חקלאי גדול, הם פנו לגידול בקר שאותו אפשר היה להוציאו למרעה בשדות הסמוכים למושבה . כדי לסייע להם לשווק את תוצרתם הקימה הנהגת היישוב מחלבה קואופרטיבית, ובה היו שותפים 37 כעשרים משפחות בעלות עדר פרו...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי