הקדמ ה 25 מוגדרות התעלמו החוקרים מהמצב בפועל שכן רוב הציבור החרדי, הן בירושלים 18 בשל כך, הן בערים אחרות, עדיין חי את חייו בחברה מעורבת מבחינה דתית . למשל, לא בחנו החוקרים את היחס שבין מספר המצביעים למפלגות החרדיות החיים בתוך הטריטוריות החרדיות בירושלים לעומת מספר המצביעים למפלגות 19 הגיאוגרפים והסוציולוגים גם לא שתו חרדיות החיים בשכונות אחרות בעיר . ליבם לחברה החרדית השנייה בגודלה בישראל, כלומר זו שקמה בתל אביב, ורק לאחרונה התפרסמו מחקרים המעידים שבין שנות השלושים לשנות השבעים הייתה תל אביב ה'חילונית' למשכנם של רוב החצרות החסידיות ואדמו"ריהן 20 גם נוכחותם של החרדים בערים אחרות כמו רחובות, פתח תקווה בישראל . 21 וחיפה כמעט שלא זכתה לתשומת ליבם של הגיאוגרפים . הכתם העיוור של הגיאוגרפים בכל הנוגע לחברה החרדית במאה העשרים מפתיע למדי לנוכח המאפיינים הגיאוגרפיים-טריטוריאליים המובהקים של אחד השלבים הראשונים בהתפתחותה של חברה זו לאחר קום המדינה . כבר בשנות החמישים, וביתר שאת בעשורים שלאחר מכן, הוקמו שכונות חרדיות קטנות 18 מעצם ההחלטה לכלול במרחב החרדי אזורי בחירה שבהם שיעור המצביעים למפלגות הח...
אל הספר