המחקר ההיסטורי־חברתי של החברה החרדית

16 ה ק ד מ ה זהות מיוחדת ונבדלת משאר היהודים-האשכנזים . ההבדלים שבין הזרם החרדי המרכזי ובין כלל הציבור היהודי התבטאו רק בקפדנותם הרבה יותר של החרדים בשמירת מצוות, בציות להוראות הרבנים, במערכת חינוך שהעניקה משקל רב ללימודי הקודש אך לא ויתרה על לימוד מקצועות החול, ובהצבעה למפלגות החרדיות . משמעות הדבר הייתה כי מנקודת מבטם של חוקרי החברה הישראלית וההיסטוריונים, שלא כפי שתפסו את בני היישוב הישן, רוב הציבור החרדי לא חרג במידה רבה מן המנעד החברתי המקובל של החברה הישראלית בכללותה, 2 ולכן לא היה צידוק מדעי לראות בו נושא למחקר נפרד . הטענה השנייה היא שבסוף שנות השבעים, ובייחוד בשנות השמונים, התעצמו מאוד התהליכים החברתיים והדתיים שבאמצעותם ביקשו מנהיגי הזרם המרכזי של החברה החרדית לבדל את עצמם במגוון דרכים מן הציבור הישראלי . או אז, כאשר הפערים בין רבים מהחברה החרדית ובין כלל הציבור היהודי בישראל הלכו והתרחבו, החלה תופעה זו למשוך את תשומת ליבו של הסוציולוג מנחם פרידמן, ראש וראשון לחוקרי החברה החרדית, ובעקבותיו הלכו חוקרים וחוקרות מתחומים אחרים . הטענה השלישית היא שהשינויים שהתרחשו בשנות השבעים וה...  אל הספר