סיכום | 261 התפוגגו כל אותן המטרות שנועדו הכינוסים לקדם והסתיימה המסורת ארוכת השנים . בתקופת המנדט ובעשור הראשון למדינה, המטרה הספורטיבית המרכזית הייתה לעודד את המשתייכים למעמד העובדים להשתתף בפעילות גופנית המועילה לבריאות ומחזקת את הקשרים החברתיים ביניהם . לכן, בכינוסים השתתפו חברי 'הפועל' בלבד ולא הושם בהם דגש על הישגים ספורטיביים אישיים, אלא על השתתפות בתרגילי התעמלות המוניים ובהופעות מחול . מהכינוס בשנת 1961 ואילך חל מפנה במתכונת הספורטיבית של הכינוסים, כשהם החלו להיערך במתכונת לאומית ובין לאומית : בתחרויות הספורט השתתפו מיטב ספורטאי ישראל מכל ארגוני הספורט במדינה, ולא רק חברי 'הפועל' . לצידם התחרו מאות ספורטאים מרחבי העולם . חלק מהתחרויות נערכו ברמה אולימפית, ובעיתונות היומית הכינוסים זכו בכינוי : אולימפיאדה זוטא . קיום הכינוסים במתכונת בין לאומית, נועד לקדם שלוש מטרות מרכזיות : השגת תמיכה בספורט הישראלי והזדהות עם ספורטאי ישראל, נוכח מגמות החרם הבין לאומי ; מתן אפשרות לספורטאי ישראל להתמודד בזירה הבין לאומית ; אפשרות לקדם את העניין ואת העיסוק בספורט בקרב הציבור הישראלי . במשך עשר...
אל הספר