כינוסי 'הפועל' כפעולה תרבותית | 193 בתקופות זמן שונות, הם מהווים כר פורה לבדיקת השינויים האידיאולוגיים שהתרחשו בתולדות 'תנועת העבודה' . שתי הכרזות שהתפרסמו לכבוד הכינוסים בתקופת המנדט, שיקפו את השינויים שחלו באותם הימים בפעילותה של 'תנועת העבודה' . בתחילת שנות השלושים החריף העימות האידיאולוגי בין 'תנועת העבודה' והתנועה 'הרוויזיוניסטית', והוא גלש במהרה לעימותים אלימים ברחובות בין נאמני התנועות . על רקע זה, בן – גוריון, בתפקידו כמזכיר 'ההסתדרות', קידם את הקמת איגוד 'הסדרן' כמיליציה פועלית . האיגוד צמח ופעל בתוך המסגרת הניהולית של 'הפועל', ובכרזת הכינוס שהתפרסמה בשנת ,1932 הובלט הקשר בין 'הסדרן' ו'הפועל' על ידי שימוש בסמלים ובמסרים סוציאליסטיים לוחמניים . לעומת זאת, בשנת 1933 התמנה בן – גוריון לחבר בהנהגת התנועה הציונית . כמנהיג לאומי הוא זנח את הרעיון של נקיטת אלימות פנים ציונית, ובשל כך 'הסדרן' חדל מלהתקיים . בתקופה שבה נערך הכינוס בשנת 1935 כבר חזרה הפעילות במסגרת 'הפועל' להיות מבוססת על עקרונות ספורטיביים בלבד, ובכרזת הכינוס אמנם הובלטו סמלים ומסרים סוציאליסטיים, אולם כאלה שאינם לוחמנ...
אל הספר