302 מדינת הישראלים לוותר על הזירה הממלכתית, ולהפקיר אותה לכוחות מגזריים ופרטיקולריים שקרעו אותה לגזרים . דווקא מי שיכול היה לעצב זהות מדינתית מאחדת הפנה מבטו הצידה, ובמחדלו אפשר את פירוקה של המדינה למסגרות נבדלות, שראו בזהות הישראלית לא יסוד אלא מכשול שיש לעקוף . בנקודה הזו הדיון חדל להיות פילוסופי והופך לשאלת הישרדות . מדינה שאינה מצליחה לנסח זהות מדינתית מחייבת אינה קורסת ביום אחד, אלא נשחקת מבפנים . מוסדותיה מתרוקנים מסמכות, אזרחיה מפסיקים לראות בה מסגרת של מחויבות הדדית, והנאמנות עוברת בהדרגה מן הכלל אל השבט, מן המדינה אל הקהילה, מן החוק אל המנהיג . צבא הופך לאוסף מגזרים, כלכלה לאוסף אינטרסים, משפט לשדה קרב, והמרחב הציבורי לזירת חשד . בשלב הזה המדינה עדיין קיימת על הנייר, אך בפועל היא חדלה לתפקד כיחידה ריבונית אחת . ההיסטוריה מלמדת ששם בדיוק מתחילות מדינות להיעלם, לא בכיבוש חיצוני אלא בהתפוררות פנימית, כאשר אין הסכמה על שותפות גורל וייעוד היסטורי משותף . כעת נדרש להכריע, ובתוך כך קיימות רק שתי אפשרויות מעשיות : אפשרות ראשונה היא לזהות את ישראל כמדינה יהודית . אך מדינה המוגדרת כך תי...
אל הספר