אחווה ישראלית

ישראל מדינת הלאום הישראלי 297 האזרח למדינה ; המדינה נתפסת כעומדת מעל האזרח או מולו, לא כביתו . לכן ההתמודדות עם משבר האמון אינה יכולה להישען על נאומים או על סיסמאות פיוס, אלא דורשת שינוי של ממש במבני הממשל ובתרבות האתית של המדינה, עיצוב מחדש של כלים מדינתיים שיבטאו כבוד אזרחי, שקיפות ומחויבות הדדית . רק כך ניתן יהיה לבלום את העוינות המתגברת ולהחליף חשדנות בלשון של אחריות משותפת . האמון החברתי איננו מותרות, הוא יסוד קיומה של המדינה ; בלעדיו לא מתערערת רק האווירה הציבורית אלא עצם היכולת לחיות כחברה אחת . עוינות איננה רק מצב רגשי, היא היפוכה של אחווה והיעדרה של האחווה חותר תחת כל אפשרות של קיום מדינתי משותף . החברה הישראלית זקוקה למסגרת אתית שתנחה את מוסדותיה ותעצב את התנהגות אזרחיה . אתיקה זו אינה עוסקת רק בשאלות של צדק משפטי או בכללי התנהגות פורמליים, אלא בגיבוש תפיסת עולם אזרחית המאפשרת להתנהל תוך אמון הדדי וכבוד לזכויות האדם . בחברה שבה מתקיימת אתיקה מגובשת וברורה האזרחים חשים מוגנים במסגרת המדינה ומוסדות הציבור פועלים לטובת הכלל מתוך מחויבות לערכים משותפים . אתיקה ישראלית חדשה, הנשענ...  אל הספר