ישראל מדינת הלאום הישראלי 289 מדיניות, חלוקת משאבים ותשתיות . היא עודדה ייצוג מגזרי צר, החלישה את היכולת לנסח אינטרסים משותפים, והעצימה את השסעים הקיימים . במקום לעודד את המפלגות לראות בכל אזרח ישראלי שותף פוטנציאלי, היא דחפה אותן לדבר רק בשפת קהלן המצומצם . מפלגות מגזריות קטנות הפכו ללשון מאזניים, וצברו כוח פוליטי גדול יותר מכוחן האלקטורלי . הן השתמשו בחקיקה כדי לקיים את רצונו של מיעוט וכפו אותו על רוב הציבור . מפלגות אלה גררו את כל השיח הפוליטי להקצנה ולפירוק מוסד המדינה, ולא אפשרו לכוחות הישראלים המתונים לשתף פעולה בבנייתה של המדינה . כך נעשתה הישראליות, שהיא הקרקע המשותפת של כלל האזרחים, למושג זר בתוך הזירה הפוליטית . השפה האזרחית נסוגה מפני שפה של זהויות מתחרות, כאילו אין עם ישראלי אלא אוסף של מגזרים מוגדרים הנאבקים על חלקם בעוגה . כך נחלשה ההבנה הבסיסית שהמרחב המדיני הוא מרחב משותף של אזרחי ישראל כולם, מרחב שבו השיח הציבורי אמור לעסוק בשאלות אזרחיות של חלוקת משאבים, חינוך, בריאות, תחבורה ומדיניות, ולא בהגנה על זהות עדתית . התוצאה היא פוליטיקה שאיבדה את הישראליות משדה הראייה שלה, ...
אל הספר